מפעל חיוני

מפעל חיוני במדינת ישראל

מדינת ישראל נמצאת תמיד במצב של דריכות מפני מצבי חירום שונים שעלולים לקרות, ויש להיערך לקראתם בהתאם מבעוד מועד, על מנת למזער את הנזקים בצורה הנכונה ביותר שניתן. מפעלים חיוניים דרושים לשם המשך של פעילות תקינה גם במצבי אסון, משבר או בעת מצבים אחרים אשר מצריכים סוג של היערכות מיוחדת. הקביעה לגבי היותו של מפעל חיוני, מתקבלת באמצעות שיתוף פעולה בין משרד התמ"ת, משרד הביטחון ושר התעשייה המסחר והתעסוקה. על מנת לקבל את ההחלטה בדבר מתן אישור של מפעל חיוני, השר רשאי לכנס ועדה מקצועית, אשר תסייע לו להקים מערך של מפעלים חיוניים.

מה נדרש ממפעלים חיוניים

לאחר הכרזת המפעל בתור מפעל חיוני, חלה על המפעל חובה להיערך למצבי החרום האפשריים בצורה מקצועית ועליו לעשות זאת בזמן הרגיעה. על ההתארגנות הזאת להיות מושתתת על שילוב בין תכנון, ארגון, הכוונה וביצוע של היערכות והכנות מראש. תהליך זה נערך בפיקוח ובסיוע של משרד התעשייה והמסחר ובשיתוף עם הרשות למשק כללי בשעות חרום. מטרת ההיערכות הזאת היא לצמצם את הנזקים הכלכליים האפשריים כתוצאה ממצבי חרום בלתי צפויים.

מודל לבדיקת יכולות הייצור בשעת אסון

על מנת לבחון את מידת ההיערכות של מפעל חיוני, פותח על ידי יועצים ביטחוניים מודל ייחודי, אשר בוחן את יכולות השינוע והייצור של מפעל חיוני. באפשרות מודל זה לבחון גם את האפשרות של המשך אספקת המים, המזון והחשמל על ידי המפעל. פעילות זאת נדרשת לביצוע תוך מיצוי מרבי של ציוד וכוח האדם העומדים לרשום המפעל.

מי הם העובדים אשר חייבים בשירות העבודה במסגרת מפעל חיוני

כל תושב קבע במדינת ישראל בין הגילאים 16 ועד 67 למעט חיילים, שוטרים, נשים הרות ונשים עם ילדים מתחת לגיל שנה, יכולים להיות מגויסים לעבודה במסגרת אחת המחלקות של מפעל חיוני. על מנת למנות מפעלים חיוניים ועובדים אשר יהיו מחויבי עבודה בשעות חרום, חלה על המפעל ועל העובדים המועמדים, חובת מסירה של כל הפרטים החיוניים לרשויות הקובעות נהלי חירום במדינת ישראל.