סוגים של רשלנות רפואית

בית המשפט בישראל מבחין בין שלושה סוגים שונים של רשלנות רפואית. היכרות עם סוגי הרשלנות יכולה לסייע למי שחש עצמו נפגע כתוצאה מטיפול רפואי לא הולם, או לכל מי שמעוניין להגיש תביעה. באמצעות תביעת רשלנות ניתן לדרוש פיצוי כספי על אובדן ימי עבודה, כאב וסבל, עוגמת נפש וכן הלאה. עם זאת, לא כל הנפגעים מכירים את מאפייני עוולת הרשלנות כפי שהיא מנוסחת בדיני נזיקין ובמשפט הישראלי.

הסוג הראשון והעיקרי של רשלנות רפואית כולל התרשלות בטיפול הרפואי עצמו. בסוג הזה של הרשלנות בודקים האם הרופא פעל בצורה סבירה, כפי שהיה פועל במצבו כל רופא אחר בעל התמחות זהה. במילים אחרות, התרשלות בטיפול הרפואי עצמו נובעת הלכה למעשה מרשלנות של הצוות ולכן היא מחייבת את הרופא לקחת אחריות ולשאת בפיצוי כלפי הנפגע. 

מהי פגיעה באוטונומיה ומהי הסכמה מדעת?

עוד סוג של רשלנות רפואית נקרא פגיעה באוטונומיה. הפגיעה הזו נמדדת לפי מידת האוטונומיה שניתנת לאדם לבחור איזה סוג של טיפול רפואי לעבור. אם לא ניתנת לו הזכות המלאה לבחור את הטיפול, הרופא חשוף לתביעת רשלנות חמורה.  

לבסוף, בית המשפט בישראל מתייחס גם להתרשלות בשל היעדר הסכמה מדעת. אלו תביעות נדירות יחסית של רשלנות רפואית, כי הן רלוונטיות למקרים שבהם רופא מבצע הליך מסוים בלי לעדכן את המטופל לגבי סיכוני הטיפול או בלי להציג בפניו את התמונה המלאה. כך למשל מחויבים כיום רופאים להחתים את המטופלים על טופס הסכמה מדעת כאשר הם צלולים, אך במידה וזה לא מתבצע חשופים הרופאים לתביעות רשלנות. המטרה של הסכמה מדעת היא לוודא שהמטופל מבין איזה סוג של טיפול הוא עומד לעבור ולשקול את צעדיו.