עוני

עוני הוא מצב שבו אדם, או קבוצת אנשים, אינם מצליחים להשיג תנאים מינימליים למחיה. מקובל להבחין בין עוני מוחלט ובין עוני יחסי. עוני מוחלט הוא מצב שבו הקיום הפיזי מאויים על ידי מחסור חמור במזון, בגד ומחסה. מאפייני העוני המוחלט דומים בחלקים שונים של העולם.

עוני יחסי הוא מצב שבו אדם או קבוצת אנשים בחברה אינה מצליחה להגיע לרמת החיים המקובלת בסביבת מגוריהם, וניכר פער גדול ברמת החיים שלה לעומת רמת החיים בסביבתם. עוני יחסי אין פירושו מחסור המציב את הקיום הפיזי בסכנה, ומאפייניו יותר חברתיים ומעמדיים.

עוני הוא מדד סטטיסטי שנמדד לפי מה שמכונה ״קו העוני״. קו העוני הוא קו דמיוני שחוצה את האוכלוסיה, כאשר מי שנמצא מתחתיו מוגדר ״עני״. הקו נקבע לפי שיעור ההכנסה החציוני למשפחה, כאשר מי שמרויח פחות מ-50% מההכנסה החציונית – מוגדר כמי שמצוי מתחת לקו העוני.  

העוני בישראל

שיעור העוני בישראל נמצא בעבר בירידה עקבית ואיטית. בשנת 2007 עמד שיעור המשפחות העניות על 19.9% מכלל האוכלוסיה. עד שנת 2013 הצטמצם שיעור זה לכדי 18.6%. אולם משנת 2014 חלה עליה בשיעור המשפחות העניות בישראל, ובשנת 2015 עמד שיעור העניים בישראל על 19.1%.

כמו כן ניתן לומר באופן כללי, כי בהשוואה בין שנת 2014 ל-2015 יש יותר משפחות עניות אך פחות אנשים עניים, חלה ירידה בעוני בקרב קשישים וילדים, חלה עליה בעוני בקרב בני 46 עד גיל פרישה, וכי יש יותר עניים בקרב הערבים ופחות עניים בקרב החרדים.

ישראל בהשוואה לעולם

ישראל עומדת בראש סולם העוני בקרב מדינות ה-OECD. במקום השני ארה״ב ואחריה טורקיה, צ׳ילה ומקסיקו.

בשנת 2001 עמד שיעור העניים בעולם (אלה החיים על 2 דולר ומטה ליום), על 29%. מחקר עדכני של מכון המחקר ״פיו״ אומד את מספר העניים כיום בשיעור של 15%. אולם עדיין, כמחצית מאוכלוסיית העולם נחשבת לבעלת ״הכנסות נמוכות״.