עניים

ההיסטוריה של העוני

תופעת העוני הינה עתיקת יומין, כימיה של האנושות. מיום שאנשים חילקו עצמם למעמדות על בסיס של בעלות על רכוש, אדמות, אמצעי ייצור, שליטה על משאבים וכדומה, נוצרה מעין קשת של מעמדות כאשר בצד האחד נמצאים בעלי הרכוש / הון / ממון, היכולים להרשות לעצמם חיי מותרות מופלגים, ובצד האחר מצויים אלה שאין ידם משגת אמצעי מחיה בסיסיים כגון מזון, מים ומחסה. כך נוצרה מאליה הבחנה ברורה בין ״עשירים״ ובין ״עניים״.

בכל הדתות ובכל התרבויות שהעמידה האנושות, קיימת התייחסות לעניים, בין כמי שראוי לרחם עליהם ולסייע להם (ובהקשר זה ראוי לציין את מצוות ה״צדקה״ הקיימת ביהדות, ונחשבת בעיני רבים כאחת המצוות החשובות ביותר), ובין כמי שיש להרחיקם ולנדותם, ולמעשה לשמר את מצבם העגום של עניים מרודים (כגון תופעת ה״קאסטות״). 

קדמה ועוני

ניתן לראות את יחסי הגומלין בין קדמה ועוני משתי זוויות:

מצד אחד הביאה הקדמה להשתכללות של ייצור אמצעי מחיה כגון ביגוד ומזון, כך שניתן היה לצפות לצניחה ברמות העוני המאיים על קיומם הפיזי של עניים בהיבט הקיומי. מצד שני גרמה הקדמה לפערים עצומים בין המעמדות, כאשר העושר הלך ונהיה מופלג יותר ויותר, ולעומתו העוני הפך למרוד יותר ויותר. גם נושא חלוקת המשאבים בעולם לא זכה לתשומת לב עד שקמו ארגונים בינלאומיים אשר החלו לחשוב על חלוקת משאבים גלובלית.

תמונת מצב עולמית

במחצית השניה של המאה הקודמת, העליה כמות האוכלוסיה העולמית הביאה לעליה במספרם של ״עניים מוחלטים״ (אלה שאין ידם משגת מזון בסיסי לקיומם הפיזי), אם כי חלקם של כלל העניים באוכלוסיה העולמית הלך וקטן. בשנות ה-70 החל מספרם של העניים המוחלטים לרדת, ומגמת הירידה נמשכת באופן עקבי.